החלטה בתיק ת"א 514-08-10

1.         ביום 17/3/12 ניתן פסק דין המחייב את הנתבע, ביחד ולחוד עם יתר הנתבעים, לשלם לתובעת את מלוא סכום ההלוואה בתוספת ריבית בשיעור של 2% מיום 4.3.96 ולא יותר מהסכום שחושב בהגשת התביעה (להלן- "פסק הדין").

2.         ביום 1/4/12, ולבקשת הנתבע, הוריתי על תיקון טעות קולמוס שנפלה בסעיף 18 לפסק הדין, באופן בו במקום המועד 4.3.96 יירשם המועד 4.3.97, הוא מועד מתן ההלוואה שכלל לא היה שנוי במחלוקת.

3.         ביום 22/11/12 הגישה התובעת, באמצעות בא כוחה, בקשה לפסיקת הוצאות משפט, לתיקון טעות סופר בסעיף 18 לפסק הדין ולהבהרה.

            לאחר שהוגשו תגובת הנתבע ותשובת התובעת, הועמדה בקשת התובעת על הצורך בהבהרת אופן חישוב הריבית על סכום ההלוואה ועל הצורך בתוספת פסיקת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לטובת המבקשת. לשיטת התובעת, בקשתה אינה עתירה לתיקון פסק הדין מכוח סעיף 81 לחוק בתי משפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, כי אם עתירה להבהרת החלק האופרטיבי שבפסק הדין, באשר במתכונתו הנוכחי, אינו מאפשר ביצועו בלשכת ההוצאה לפועל, וכן עתירה לפסיקת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין להם זכאית התובעת על פי דין ולאחר שזכתה בתביעתה.

            על כן טוענת התובעת, כדלקמן:

3.1   באשר להוצאות משפט, טוענת התובעת כי היא זכאית, כמי שניתן פסק דין לטובתה, להוצאות משפט ולשכ"ט עורך דינה, כפי שנפסקו לטובתה הוצאות בפסקי דין שניתנו בהעדר הגנה כנגד הנתבעים 2-4.

3.2   התובעת עותרת להבהרת סעיף 18 לפסק הדין באופן בו ייקבע כי שיעור הריבית שנפסקה הוא 2% לחודש, וכי סכום פסק הדין אינו יותר מחישוב סכום ההלוואה נכון ליום הגשת התביעה.

4.         הנתבע מתנגד לבקשה, מנימוקים אלה:

4.1        יש לדחות עתירת המבקשת לפסיקת הוצאות, הואיל ואין מדובר בתיקון טעות בעניין טכני בהתאם לסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן- "החוק") כי אם בשינוי מהותי של פסק הדין, הואיל והבקשה הוגשה כתשעה חודשים לאחר שפסק הדין הומצא לידה, ובחלוף המועד שנקבע בסעיף 81 לחוק, וללא שהוגשה בקשה הנתמכת בתצהיר להארכת מועד מחמת טעם מיוחד.

4.2        הסמכות לפנות לבית המשפט להבהרת פסק הדין נתונה לרשם ההוצאה לפועל ומכוח סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, ואין המבקשת יכולה לפנות בבקשת הבהרה על מנת לחמוק מהצורך בהגשת בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לתיקון פסק הדין.

5.         לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הריני קובעת כדלקמן:

5.1  באשר לשיעור הריבית, אזי נקבע בסעיף 16 לפסק הדין כי אין מחלוקת שההלוואה

נושאת ריבית   חודשית בשיעור של 2%.

בסעיף 18  לפסק הדין נקבע כי סכום ההלוואה יישא ריבית כפי שנקבעה, כאשר

עד למועד הגשת התביעה יועמד הסכום, בתוספת הריבית כאמור, על סכום שאינו עולה על סכום התביעה במועד הגשתה, וסכום זה יישא ריבית כפי שנקבעה (דהיינו ריבית חדשית בשיעור 2%) עד למועד תשלומו בפועל.   

על כן, סברתי כי הבקשה למתן הבהרה בשלב זה מיותרת. ככל שראש ההוצאה לפועל יסבור כי יש הכרח בהבהרה, יוכל לפנות בבקשה על פי חוק.

5.2        באשר לפסיקת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לטובת התובעת, יוער כי בתשובתה לתגובת הנתבע עתרה היא לפסיקת שכר טרחת עו"ד בלבד כפי שנפסק בפסקי דין בהעדר הגנה שניתנו נגד יתר הנתבעים, חלף הוצאות משפט ושכר טרחה להם עתרה בבקשה.

            בכל מקרה, מדובר בעתירה לתיקון פסק הדין, שהוגשה שלא במועד הקבוע בסעיף 81 לחוק, ועל כן לא אוכל לקבלה בשלב זה.

ההחלטה תישלח לצדדים.